רוצים לדעת בזמן אמת מה חדש בעולמן של הציפורים? האירועים, התצפיות, התגליות וכל המידע על האורחים בפארק הצפרות באילת.
חדשות פנימיות:
המתנדבת סילביה הצליחה היכן שלא מעט בוטנאים נכשלו. במאמץ יוצא דופן, היא הצליחה לגדל 7 שתילים של הצלף הסחוסי הנדיר שנטעו השבוע בפארק לטובת הציפורים הנודדות.
פארק הצפרות באילת הינו תחנת תדלוק גדולה לציפורים נודדות. מאז נהרסה מלחת אילת שהכילה מזון למיליוני ציפורים נודדות, הפך הפארק לערב רב של בתי גידול וצמחים שנועדו להזין את המגוון הרחב והכמויות הגדולות של הנודדות התשושות. בוטנאי שיגיע לביקור יגלה כאן ריכוזי צומח מיוחדים של מינים מדבריים נדירים כגון מורינגה רותמית, גופנן המדבר, סלבדורות פרסיות ועוד רבים נוספים שנטעו כאן בשל חלקם החשוב ביצירת מזון לאורך עונות הנדידה. מין צמח מאוד מקומי שחי בישראל רק במדבר הקיצוני ביותר ושתמיד רצינו נציגות ממנו כאן הוא הצלף הסחוסי. בכל פעם שניסינו להשיגו, אם במשתלות קק"ל שניסו להרבותו ואם בחווה הניסיונית של מלכת צמחי המדבר איילין מקיבוץ קטורה או הנוי של קיבוץ יוטבתה, נתקלנו בכתפיים מורמות – הצלף הזה הוא אגוז קשה לפיצוח.
(צילום: נועם וייס)
סילביה אהבה ציפורים מאז ומתמיד. היא מגיעה אלינו מדרום אפריקה ובעצם השתקעה באילת בעיקר בגלל הציפורים ופארק הצפרות. כאן היא יכולה לבלות את זמנה בתצפית עליהן ומשך שנים ארוכות התנדבה לסייע בכל משימה שפארק הצפרות נזקק בו לעזרתה. כשעלה הרצון לנסות לגדל צלפים סחוסיים עבור הציפורים בפארק היה ברור שרק אחת תוכל למשימה – סילביה. היא חקרה כל גנן ובוטניקאי אפשרי, אספה זרעים ובדקה קרקעות, הכינה משתלה קטנה בגינתה הפרטית, העבירה את הזרעים טיפולים של חום וחומרים, זרעה ובדקה כל יום מה קורה. כעבור שבועות ארוכים החלו הירקרקים לבצבץ ורק לאחר חודשים ארוכים היא הצליחה לגדל 7 צלפים שהצליחו להגיע לאורך של 20 ס"מ. אתמול הגיע היום המיוחל. סילביה חפרה, הביאה קרקע מיוחדת ומינרלים שונים והכינה את השטח. הצלף זקוק לאבנים באזור שורשיו שמאחסנים כיסי מים בעת שיטפון מדברי אז הוספנו בבורות גם אבנים שטוחות. עבורה השתילים הם כמו תינוקות וכך היא קוראת להם. היא הניחה אותם בזהירות בבורות כשצדוק – מנהל האתר חיבר צינורות טפטוף ובנה ערוגות.
אז באביב הבא, כשהסבכיים, הזמירים והזהבנים יהיו כאן, הם אולי ייהנו לזלול את הפירות הענקיים והאדומים של הצלף הסחוסי בפארק הצפרות באילת. שחורי הזנב והקוראים המדבריים כבר בהתרגשות גם הם – הם מכירים את השיח הנדיב הזה מהוואדיות הסמוכים, שם הם מקיימים מחזור חיים שלם שלעיתים מבוסס על הצמח הזה.
תודה עצומה לסילביה על ההשקעה המיוחדת. אנו מבטיחים לשמור על ה"תינוקות".