לעופות הנודדים אילת היא שער, השער לציפורים הבאות מאפריקה ועושות את דרכן לאירופה ולאסיה. מאות מיליוני ציפורים עוברות בשער. עייפות ורעבות הן עוצרות לרגע באילת וממשיכות בדרכן המפרכת אל המקום שבו יקימו משפחה חדשה. אילת היא כמו תחנת רכבת עמוסה שלרגע קל נפגשים בה עקב מזרחי מערבות אסיה ואיית צרעים מאירופה או עלווית חורף סיבירית עם בת מינה ממערב אירופה. אילת הפכה לשער משום שהיא נמצאת על גשר היבשה היחיד בין שלוש היבשות. ציפור קטנטנה שחציית הים מסוכנת בשבילה או עוף דואה שזקוק לעילוי של האוויר החם שיוצרת האדמה בוחרים לעבור כאן, כי נדידתם בטוחה וקלה יותר מעל היבשה. אבל זה לא הכול. בסתיו אילת היא הנקודה הירוקה האחרונה של העופות לפני 3,000 הקילומטרים של מדבר סהרה, שהמזון בו מועט. לכן בסתיו העופות חונים כאן וצוברים מזון ואנרגיה לקראת חציית המדבר המאתגרת. באביב אילת היא הנקודה הירוקה הראשונה שלהם, שער הכניסה אל מקום בטוח ועתיר מזון אחרי המסע המדברי המפרך, שרק מעטים שורדים אותו. בעבר שימשה בתפקיד "תחנת התדלוק" של הציפורים מלחת אילת – בית גידול מוריק ועתיר מזון שאינו תלוי בגשם והוואדיות שלו שופעים אחרי שנים ברוכות שיטפונות. ואולם פיתוח העיר אילת מחק את רוב רובה של המלחה, ותעלות ניקוז סביב התשתיות פגעו ביכולת השיטפונות לעורר את הוואדיות מתנומתם המדברית. יום אחד גילו הציפורים שבמקום שהיה להן מקלט בטוח קמו להם עיר, קיבוץ ושדות חקלאיים.

How did we create the International Birding & Research Center, Eilat?

Birdwatchers recognized Eilat’s importance from the very first days of the city’s existence. The first employee of the Society for the Protection of Nature in Eilat, Uriel Safriel, explored the region on camelback and, as early as 1957, published his article “Observations on Bird Migration in the Eilat Region” in the Israeli magazine Teva Ve’Aretz and in the British ornithological journal IBIS. His work introduced the remarkable migration phenomenon of Eilat to the world of ornithology and migration research. Early bird-ringing (banding) projects began in the 1960s and 1970s, led by Bruria Gal and international researchers. These pioneering efforts marked the very beginning of bird-ringing studies in Eilat—a breakthrough that opened the door to decades of discovery and scientific insight.

הדורם שיריחי הוא שהתניע את הקמת המרכז עם משרד התיירות ושמוליק תגר, מנהל עמותת התיירות של העיר אילת, וגייס לטיבוע באילת צוות של מטבעי דורסים אמריקאים בראשותו של ביל קלארק. בשנת 1984 הוביל הדורם את טיפוח והקמת מרכז הצפרות באילת. זו הייתה נקודת מפנה של סקרי צפרות שיטתיים ופעולות לשמירה על נקודות העצירה של העופות הנודדים. הדורם, בסיוע רשות שמורות הטבע (יובל פלד), החלו בעבודה מאומצת שכללה טיבוע וסקרי שטח לאורך השנה כולה. כבר באותה השנה נכתב הדו"ח הראשון המתאר את חשיבות מלחת אילת כתחנת העצירה העיקרית עבור העופות, ששימש כבסיס לפעולות שמירת טבע להגנה על בית גידול זה. עם עליית הפעילות, ב-1985 הוקמה עמותת מרכז הצפרות אילת בעזרתו המשמעותית של שמוליק תגר, שעמד בראשה וטיפח את פעילותה משך שנים ארוכות. יוסי לשם והחברה להגנת הטבע היוו נדבך משמעות לעשייה, ובעזרת מתנדבים רבים נוסד סקר ספירת העופות הדורסים הנודדים השיטתי הראשון, טיבוע דורסים על ידי עדנה גורני וביל קלארק, טיבוע שיטתי בשדות ובמטעים וסקרי עופות מקננים.

Alongside the many volunteers and researchers from Israel and abroad who joined the work of the center, Eilat soon overflowed with thousands of birdwatchers from all over the world who came to witness the great migration. Guiding these visitors became a major source of income supporting the center’s continued work. Hadoram Shirihai discovered around fifty bird species new to Israel, some of them during his work in Eilat. His publications and research brought international recognition, transforming Eilat into one of the world’s leading centers for birdwatching and migration studies.

Another milestone in the work of the IBRCE (International Birding and Research Center in Eilat) was the establishment of the Eilat Bird Sanctuary. In 1993, the Eilat Municipality, the Society for the Protection of Nature in Israel, Keren Kayemeth LeIsrael (KKL), the Nature and Parks Authority, and the Ministry of Tourism joined forces to transform the site of Eilat’s old landfill into a new “refuelling station” for migratory birds—replacing the original saltmarsh that had been lost to urban development. Before long, the site blossomed with lush habitats, a rich variety of migratory birds, and many visitors. Professor Reuven Yosef, who managed the sanctuary for many years, focused primarily on research, attracting scientists from universities around the world and helping to turn the former dump into a thriving, living sanctuary.

Changing Times — A New Mission for the IBRCE

Over the years, the reality for migratory birds in Eilat has changed. Natural habitats have been damaged and reduced in size. Farmers in the date plantations have learned to use less water and have cleared much of the surrounding vegetation, while crop fields have become far less welcoming to birds. As a result, many migratory species have been forced to crowd into less suitable areas, often exposed to various hazards. Today, the IBRCE’s primary focus is nature conservation — protecting and restoring the vital habitats that allow millions of birds to continue finding refuge in Eilat on their incredible journeys.

The Eilat Bird Sanctuary, operated by the IBRCE, attracts numerous visitors—both tourists and locals—and has, over the years, become a hub for community-based nature conservation and environmental culture. The sanctuary is a prime example of an impressive conservation project. The 520 dunams of scorched, ruined landfill land have been transformed into habitats tailored to a wide variety of migratory birds: Lakes and nesting islets for fish-eating species such as terns, herons, and cormorants. Salt ponds for crustacean-feeding birds like plovers, gulls, and flamingos. Dense salt-tolerant vegetation for sparrows buntings and swallows. Desert scrub for all kinds of warblers. Most of the plants are native, carefully selected to ensure that during every migration season, nectar, pollinating insects, and fruits are abundantly available to any bird in need.

o manage the park effectively, we ring birds every morning during migration through a carefully organized capture effort. Bird ringing allows us to assess the physical condition of migratory birds, determine which species are successfully accumulating fat and resting in the sanctuary, and identify which species require habitat adjustments or improvements. This ringing program, conducted for over thirty years, also provides a clear picture of changes in migration patterns and the impacts of climate change, habitat loss, and hunting on the populations of birds passing through Eilat.